משרד עורכי דין 

דן ודנה - זכרון דברים? לא חותמים!

סיפור המעשה - דן ודנה רכשו כבר לפני למעלה משנתיים, דירה "על הנייר" מקבלן.  עוד בטרם חתמו על חוזה הרכישה, הם התלבטו האם עליהם למכור קודם את דירתם הקיימת, שהרי חלק ניכר מכספי הרכישה, אמורים היו לשלם מתוך כספי מכירתה.  לאור העובדה שזמן רב יחלוף בטרם יקבלו את הדירה החדשה, דחו דן ודנה את המכירה. בינתיים, הם נקלעו לצערם, לתקופת "מיתון", הם אמנם העמידו את דירתם למכירה, אך לא רבים התעניינו ברכישת דירה "על הכביש הראשי". הקבלן שלהם התחשב תחילה "במצב", אך כעבור זמן קצר לחץ, על קבלת התשלומים במועד שנקבע בחוזה.  דן ודנה נלחצו יותר ויותר .

יום אחד הופיע בדירה זוג נחמד, רון ורונה.  הם לא התרגשו מהמיקום, והתפעלו בקול רם מהגודל וממצב הדירה.  על המחיר הם כמובן התווכחו, ובהתחשב במצבם של דן ודנה, הם גם הצליחו להוריד סכום ניכר... דנה לא הייתה מרוצה מהמחיר, אבל דן קיבל החלטה בו במקום, ו"לחץ ידיים" עם רון.  "אני מציע לחתום על "זכרון דברים" -הציע רון.  "בסדר גמור"... הסכים דן מיידית.  "אולי כדאי להמתין עד מחר, ולהעביר את העניין לעורכי הדין שלנו, הרי לא סיכמנו את כל הפרטים..." היססה דנה. "על העיקר-סיכמנו", חרץ דן, ודנה לא העיזה להתנגד.  כעבור כחצי שעה חתמה הרביעייה על זכרון דברים שנוסח על פי מיטב הבנתם, ורון ורונה הפקידו בידי דן ודנה שיק דחוי-"לביטחון בלבד".

כבר למחרת יצר עוה"ד של דן ודנה קשר עם עוה"ד של רון ורונה, ושלח אליו טיוטת חוזה מכר.  אלא שעוה"ד של הקונים העירה הערות מרובות.  הצדדים לא סיכמו ביניהם בזכרון הדברים נושאים רבים כגון: מועד סילוקה של המשכנתא של המוכרים, תנאי קבלתה של המשכנתא של הקונים,  האפשרות להקדים או לעכב מעט את מועד מסירת החזקה בדירה, ועוד ועוד.  עוה"ד התקשו להגיע להסכמה ביניהם, והזמן התארך.  מועד פרעונו של השיק לביטחון-הגיע, אך רון ורונה נתנו לבנק הודעה שלא לכבדו.  לעומת זאת, השמיע עוה"ד של רון ורונה מידי פעם בפעם, "אזהרה", כי בכוונתו לרשום  הערת אזהרה לטובת הקונים- בלשכת רישום המקרקעין,  וכשהתארך המו"מ- הוא אכן מימש את איומו!

"היתכן?!" נדהמו דן ודנה.  "ומה משמעות הדבר?"  הם שאלו את עוה"ד שלהם,  "הרי רון ורונה אפילו לא כיבדו את השיק לביטחון שהם מסרו לנו".   "אתם צודקים"- השיב להם עוה"ד שלהם, "אבל יש לנו בעיה. על מנת להסיר את הערת האזהרה בטאבו- עלינו לפנות לבית המשפט, וההליך יכול לקחת חודשים ארוכים, ואולי אפילו שנים!"...  "אז מה לעשות?"  נבהלו דן ודנה.  "ננסה להסתדר" ענת עורך הדין שלהם, ומייד כתב מכתב חריף לעוה"ד של רון ורונה. עוה"ד של רון ורונה בכלל לא נבהלה, והשיבה לו במכתב חריף עוד יותר. העניין כבר כמעט התגלגל לפתחו של בית המשפט, כאשר לשכת עורכי הדין, שגם אותה עירבו הצדדים ב"פרשה", הציעה להם לפנות להליך בוררות בפני. 

מה צריך היה לעשות?  (או במקרה זה – מה לא היה צריך לעשות?)
לא לחתום על זיכרון דברים!  מי שמעוניין בעסקה- יהיה מעוניין בה גם בעוד יומיים-שלושה, כשעוה"ד של הצדדים יסכמו את כל הפרטים הנדרשים. ומי שלא מעוניין להתקדם- עדיף שלא להפקיד בידיו זכרון דברים, שבו הוא עלול לעשות שימוש לרעה, ו"לתקוע" את המוכרים ב"עסקה" שמחד גיסא-לא ניתן לממשה, ומאידך גיסא- לא ניתן לבטלה!

ומה קרה?

בתום שתי פגישות בוררות בלבד, סוכמו כל הפרטים, והעסקה בין הצדדים יצאה לדרך. דן ודנה נאלצו אמנם "לבלוע כמה צפרדעים", אבל בהתחשב באלטרנטיבה, הם היו מרוצים. הם למדו את הלקח שלהם, ובמיוחד דן.  לצערו, הזכירה לו דנה מידי פעם בפעם, מי התעקש לחתום על זכרון דברים, בדיוק לפני שהמיתון הסתיים, וערך הדירות עלה... (האשמה לא הוגנת כשלעצמה... , שהרי את זה דן באמת לא יכול היה לנחש...!)